סאב-פריים רכבים

ג'ון אוליבר, מספר על התעשייה הפורחת בארה"ב שעוסקת במכירת רכבים לאנשים שמתקשים מבחינה פיננסית. ישנו רגע במהלך ההסבר של אוליבר שעלול ליצור אצל הצופה הלם קל. אני לא מתכוון לחלק בו הוא מדבר על רכב שהוחרם מבלי שהמחרימים שמו לב מה יש בתוכו למרות שגם הנקודה הזו עוררה תגובה. אני מדבר על חלק שמדבר יותר על ענייני הבלוג, כלכלה ופיננסים.
אז אני שומר את הספוילר לטקסט שבא בהמשך אחרי הוידאו, כך שלא אהרוס למי שמתכוון לצפות.

אוליבר מדבר על מנהגים לא נאותים שהשתרשו בתחום מכירת הרכבים ללקוחות סאב-פריים. "סאב-פריים" הוא מונח שמתייחס ללקוחות שיכולתם לעמוד בתשלומים מוטלת בספק. למעשה כל כך מוטלת בספק שמדובר בדרגה הגבוהה ביותר של הטלת ספק. פושטי רגל, מובטלים ואנשים עם היסטוריה שלילית בכל מה שקשור להחזר הלוואות, אלו הם לווי הסאב-פריים. אם המונח נשמע לכם מוכר זה כיוון שבועה במשכנתאות סאב-פריים היא שגרמה למשבר הכלכלי החמור שהחל ב-2008.

במקרה של בועת הסאב-פריים במשכנתאות, הבנקים שנתנו את המשכנתאות מכרו אותם הלאה בצורת אג"ח מגובה משכנתאות. כיוון שמישהו אחר (קונה האג"ח) הוא זה שמחזיק את הזכות לקבל את החזרי המשכנתא העתידיים, הוא גם זה שנושא בסיכון של חדלות פרעון מצד הלווים. הבנקים הרוויחו "עמלת תיווך" בכל פעם שנתנו משכנתא, אגחו אותה ומכרו למישהו אחר. כתוצאה מכך, לבנקים כבר לא היה אכפת במיוחד מה הסבירות שהלווה יעמוד בתשלומים. כאשר התשלומים ייפסקו, הזכות לקבלם כבר תהיה בידיו של מישהו אחר. במצב הזה לבנקים יש תמריץ מעולה להלוות לכל מי שרק ירצה ללא התחשבות במידת הסיכון.

באותה תקופה הבנקים נתנו כמות אדירה של משכנתאות ללווי סאב-פריים. כדי לוודא שהלווה יתגלה כחדל פרעון רק אחרי שהמשכנתא נמכרה הלאה, החלו לתת משכנתאות בתנאים שמאפשרים ללווה לא לשלם כלום בשנים הראשונות. במהלך השנים הללו, שנות ה"חסד", הריבית פשוט מתווספת לחוב. רק לאחר שתגמר תקופת החסד תתגלה העובדה שהלווה לא מסוגל לעמוד בהחזרים ואז זו כבר בעיה של מישהו אחר. כך נוצרה תעשייה מפלצתית שייצרה אגרות חוב חסרות ערך בנפח אדיר ומכרה אותן במחירים מופקעים.

מה שהפתיע אותי וגרם להלם הקל עליו דיברתי בתחילת הפוסט, הייתה העובדה שאותו הדבר חוזר על עצמו כעת עם הלוואות רכב. כלומר, החברות המממנות מוכרות הלאה את ההלוואה כאג"ח מגובה הלוואות רכב. מוצר פיננסי שקיבל את השם ABS - AUTO BACKED SECURITY.  אולי זה לא היה צריך להפתיע אותי. הרי בעצמי כתבתי על מהירות השיא שבה נשכחים לקחים שנלמדו על ידי אנשי שוק ההון. לקחים שלמדו על בשרם אך תחלופת כ"א גבוהה ותמריצים מעוותים עושים את שלהם. המאפיין הזה קיבל ביטוי בסרט וולסטריט. הנה קטע מתוך התסריט המתאר את, לו מנהיים, הברוקר הוותיק שמנסה להסביר לצעירים איך להשקיע אך נתפס בעיניהם כמיושן ומנותק:

"LOU MANNHEIM, strolls in, a dignified looking older broker
in his late 60's, wearing an old brown brim hat with button
down white shirt, narrow tie, very much a picture from
another era..."

וזה כבר "לו מנהיים, המיטב":

ישנה מחזוריות כלכלית מיותרת ולא נעימה של בועות מתנפחות ומתפוצצות שנמשכת בקצב גבוה מאז שנות התשעים. הבנק הפדרלי (הפד - Fed) מוריד את הריבית לרמה נמוכה כדי לעודד את הכלכלה וכתוצר לוואי מעודד בועות במחירי נכסים. בועה טרנדית כלשהי הולכת ומתנפחת. המצב הכלכלי משתפר והפד מעלה את הריבית ובכך מחיש את פיצוץ הבועה. פיצוץ הבועה משפיע באופן שלילי על הכלכלה. כדי לעודד את הכלכלה הפד מוריד את הריבית ועל הדרך גם מעודד בועות חדשות עד שהן מתפוצצות ומשפיעות  באופן שלילי על הכלכלה ואז כדי לעודד את הכלכלה הפד מוריד את הריבית...ואתם כבר מבינים איך זה הולך.

בשנות התשעים הבנק הפדרלי הוריד את הריבית לרמות נמוכות מדי ונתן רוח גבית לבועת ההייטק ובסוף שנות התשעים העלה את הריבית טיפה. לאחר פיצוץ הבועה שהובילה למיתון הפד הוריד שוב את הריבית כדי לתמרץ את הכלכלה ועודד בועה חדשה. הפעם - סאב-פריים. כשהתפוצצה בועת הסאב-פריים היא הובילה למשבר כלכלי אפילו יותר קשה מקודמו ושוב הפד מוריד את הריבית אך הפעם ממש עד הרצפה. הריבית האפסית של היום כבר מבשלת עבורנו את הבועה הבאה, בדיוק כפי שמשבר הסאב-פריים הוא כדור שלג שהחל להתגלגל כבר ב-2003. כשאני אומר "הבועה הבאה" אני לאו דווקא מתכוון לסאב-פריים רכבים אבל גם לא פוסל את האפשרות.

אני כולי תקווה שהפד יתחיל להעלות ריבית בהקדם כפי שהם אומרים שיעשו, לפני שתתנפח הבועה המסיבית הבאה. אולי היא תהיה בועה בהלוואות רכב ואולי לא. נדמה לי שיש יותר מודעות לנושא האג"ח מגובי הנכסים כיום, אבל מצד שני, כמו שכתבתי קודם, אנשי שוק ההון שוכחים מהר. לגבי הציבור הרחב, ספק אם אי פעם הבין את הגורמים למשבר.

שיעורי ההלוואות סאב-פריים לרכב בפיגור (של 60 יום ומעלה) עלה לשיא של 20 שנה. הנתון הזה פורסם במרץ השנה על ידי סוכנות הדירוג פיץ' והתקשורת החלה לעסוק קצת בנושא. הכתבה הזו של CNN, תולה את האשם בירידת מחירי הנפט שגרמה להתכווצות בתעשיות האנרגיה ולפיטורים. הסבר קצת בעייתי לאור העובדה שהאבטלה בארה"ב יורדת. הכתבה גם מסבירה שאין חשש למשבר סאב-פריים כפי שהיה במשכנתאות כיוון שבניגוד לדירות אנשים לא קונים רכב כהשקעה. גם בארי ריטהולץ, כתב מדוע הפעם זה אחרת והלוואות רכב סאב-פריים זה לא משכנתאות סאב-פריים. ריטהולץ מעלה נקודה מעניינת ואומר שתהליך עיקול דירה לוקח בין שנה לשלוש שנים. לעומת זאת, תהליך עיקול רכב לוקח שלוש שעות. אכן נקודה מעניינת אך ריטהולץ לא עוצר שם אלא מפליג בדמיונות ומספר שהבעיה עם משכנתאות הסאב-פריים היא תקופת ההמתנה הארוכה של עיקול הדירה בה הדירה מוזנחת וערך הדירה יורד. הוא טוען שדבר דומה לא יכול לקרות עם רכבים הודות לקלות העיקול. אם זו המסקנה של ריטהולץ, שמשבר הסאב-פריים נבע מדירות לא מתוחזקות כראוי, אז תסלחו לי על הביטוי אבל מדובר באחד העפרונות השבורים ביותר בקלמר.

בבלומברג, טרייסי אלוואי, כותבת על התופעה ומתנחמת בכך שמקור העלייה בשיעור ההלוואות בפיגור הוא בשחקניות החדשות בשוק. אני לא מבין מה מנחם בזה. ואם הבעיה הייתה נובעת רק מחברות שהאות הראשונה בשמן היא בין A ל-H? האם זה גם מנחם? בגרף מתוך הכתבה ניתן לראות שבאמריקרדיט, שחקנית ותיקה בתחום, שיעור ההלוואות בפיגור בשנת 2015 אינו גבוה במיוחד (ציר ה-X הוא גיל ההלוואה).

בוולסטריט ז'ורנל, סרינה אנג'י, מביאה תגובה של חברת דירוג בשם קרול. קרול טוענים שגם אם חצי מהלווים לא ישלמו מחזיקי האג"ח עדיין לא יספגו הפסד כיוון שהמוסדות המלווים נושאים באחריות לחלק מההפסדים ויכסו את ההפרש. זה בהחלט דבר טוב שמונע ניגוד אינטרסים בין המלווה לבין מחזיק האג"ח. הבעיה היא שעם הזמן וככל שהתאבון גדל רוכשי האג"ח דורשים יותר תשואה ופחות בטחונות והמוסדות המלווים ישמחו לספק את זה.